מאת: פרופ' מיכל שמיר - אונ' תל אביב
לקריאת המאמר המלא >>
מגוון סקרי דעת קהל מגלים שהעם בישראל הוא ציבור דמוקרטי, עם הסכמה רחבה מאד על מדינה יהודית ודמוקרטית ועל מגילת העצמאות.
בל נטעה לחשוב אחרת על פי הסתכלות על הפוליטיקאים והפוליטיקאיות: נבחרי.ות הציבור שלנו בכנסת ובממשלה אינם.ן מייצגים.ות אותנו בשאלה על דמותה של ישראל.
בואו נדבר רגע על הישראלים. על הציבור הרחב של אזרחי המדינה. נראה שמובילי "אירוע" הרפורמה המשפטית לא העריכו נכונה את המחויבות של הישראלים לדמוקרטיה. אבל לא רק הם. התפיסות בשיח הציבורי לגבי הדמוקרטיוּת של הישראלים מוטעות. מעבר למראות של דמוקרטיה בפעולה שבוע אחרי שבוע ברחובות, נתונים על דעת הקהל מעידים על ציבור הרבה יותר דמוקרטי מהמקובל לחשוב. נייר זה נועד לתקן הטיה זו ולהביא לתשומת לב כולנו, ובפרט הנציגים הנבחרים שלנו, שהתפיסות לגבי הדמוקרטיוּת של הישראלים מוטות, ולכך השלכות משמעותיות לגבי אופיו של האירוע וסיכויי הצלחתו.
הבה נכניס את הציבור לאירוע.
בשיח הציבורי העכשווי, הדבר הבולט והמובלט הוא פוליטיקת הזהויות, הבחנות בין קבוצות, שנאה ושיסוי; והתפיסה הרווחת היא שאין בסיס להסכמה רחבה בשאלות של זהות וערכים. אולם מהן עמדות הציבור ברמה הערכית והעקרונית? מסתבר שאקלים הדעות הקיים מוטה ושונה ב-180 מעלות מעמדות הציבור בפועל. בחקר דעת הקהל תופעה זו נקראת "בורות קיבוצית": מצב שבו דעת הקהל המשתקפת במרחב הציבורי והתקשורתי איננה מייצגת את עמדות האזרחים, ולעיתים אף הפוכה לה לגמרי.
סקרי דעת קהל רבים נערכו בחודשים האחרונים וגם לפני כן ע"י גורמים שונים מכל הצדדים, בתקשורת ובאקדמיה. כמו כן קיימים מחקרים מדעיים הבוחנים את ישראל עשרות שנים אחורה. מכלול הנתונים מעיד באופן עקבי כי הישראלים הם דמוקרטים הרבה יותר מהמקובל לחשוב, מבינים דמוקרטיה ותומכים בדמוקרטיה במובנה הליברלי של חופש ושיוויון. רוב גדול של ישראלים תומך בערכים המבוטאים במגילת העצמאות ואף בקידום חוקה המעגנת את עקרונות מגילת העצמאות. יתר על כן, ההבדלים בין הקבוצות הפוליטיות והחברתיות זניחים לעומת ההסכמה והדימיון ביניהן, מלבד הבדלים בין יהודים וערבים. בהמשך המסמך מצורף נספח המפרט נתונים עדכניים מסבבי הבחירות האחרונים ועד ימים אלה ממקורות שונים. אנו מתמקדים כאן על תמיכה בערכים ונורמות דמוקרטים מהותיים ועקרוניים, ולא ברמה היישומית ובהתייחסות למדיניות ספציפית. בין הרמה המופשטת ליישומית קיים תמיד פער הן בקרב ציבורים והן בקרב מקבלי החלטות. יחד עם זאת, חשוב לציין שביחס לרפורמה המשפטית כפי שהוצעה וקודמה על ידי הממשלה הנוכחית ישנה התנגדות של רוב משמעותי בקרב האזרחים. ההתנגדות לשינויים ללא הסכמה רחבה גדולה אף יותר.
ליותר מ-90% מהיהודים חשוב שישראל תהיה מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. אולם מדינה דמוקרטית חשובה להם יותר מאשר מדינה יהודית. לכמעט 90% מהערבים חשוב היותה של ישראל מדינה דמוקרטית, אך (כפי שניתן לצפות) ישנה בקרבם תמיכה מועטה בהיותה מדינה יהודית. ניסוחים אחרים של תמיכה או מחויבות למשטר דמוקרטי זוכים אף הם באחוזים גבוהים. למשל 84% אומרים כי הם מרגישים מחויבים למשטר הדמוקרטי בישראל גם אם יש תקופות שבהן ההחלטות לא מוצאות חן בעיניהם.
ומהי מדינה דמוקרטית עבור האזרחים? בשאלה פתוחה בה התבקשו הנשאלים להגדיר במילה או שתיים מהי דמוקרטיה (בבחירות 2020), יותר ממחצית מהנשאלים התייחסו לערכים הדמוקרטים הליברלים הבסיסיים: יותר משליש דיברו במונחי חירות, חופש ביטוי, פלורליזם, וזכויות אדם, אזרח ומיעוטים; כחמישית אמרו שיוויון. 12% דיברו על ריבונות העם, ייצוג ועקרון שלטון הרוב. 14% סיפקו תשובות מוסדיות כמו הפרדת רשויות וחוקה.
כאשר מציגים בפני אזרחים בשאלה סגורה שתי אפשרויות לגבי מהות משטר דמוקרטי - משטר הפועל על פי עקרון הרוב (או בחירות חופשיות) לעומת משטר הפועל על פי עיקרון הרוב וגם שומר על עקרונות ליברלים כמו זכויות אדם חופש ביטוי וסובלנות – רוב מאסיבי (כ-75%) בוחרים באופציה הכוללת את שני המרכיבים, ורק חמישית באופציה הראשונה, המוגבלת, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. בקרב יהודים חילונים (וגם בקרב תומכי שמאל ומרכז) יש אמנם רוב גדול בהרבה הרואה דמוקרטיה כמורכבת משני המרכיבים מאשר בקרב יהודים דתיים ותומכי ימין, אך גם בקרבם רוב של כ-60% מבין כך דמוקרטיה.
דרך אחרת לבחון בסקרים תמיכה בערכים דמוקרטים היא להציג משפטים המבטאים ערכים אלה, כגון "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" או "מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". רמת התמיכה באמירות כאלה נעה בין 80-90%, ובקרב יהודים בחתכים של זהות פוליטית ודתית אינו נופל מ-70%.
בחודשים האחרונים עלתה הסוגיה של עיגון מגילת העצמאות בחוקה. בסקר שנערך בחודש מרץ 2023 נשאלה שאלה ביחס לקידום חוקה הנשענת על עקרונות מגילת העצמאות. כשני שליש תמכו בקידום חוקה הנשענת על עקרונות מגילת העצמאות (לעומת 15% שלא הסכימו). יתר על כן, נמצאה הסכמה גורפת לכך (לא פחות מ-60%) בקרב תומכי ימין, מרכז ושמאל. יש רוב גדול של שני שליש ומעלה התומך בכך בקרב יהודים חילונים, מסורתים ודתיים-לאומיים, ובקרב חרדים כמעט חצי תומכים (מול חמישית שמתנגדים). סה"כ 70% מהיהודים תומכים בקידום חוקה הנשענת על עקרונות מגילת העצמאות. בקרב ערבים 34% הסכימו מול 29% שהתנגדו ו-38% שלא ענו.
התמונה המצטיירת אם כך היא של הסכמה רחבה מאד בשאלת הזהות והערכים של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית בקרב הציבור היהודי כמכלול, עם הבדלים הרבה יותר קטנים בין הגושים הפוליטיים והקבוצות החברתיות. וזאת לעומת מה שניתן להקיש מהשיח הציבורי והתקשורתי ובוודאי מזה הפוליטי. זה כולל גם את מגילת העצמאות על עקרונותיה הדמוקרטים. מגילת העצמאות והערכים העומדים בבסיסה אינם נושאי מחלוקת בחברה הישראלית אלא ההיפך: יש לגביהם קונסנסוס רחב, לפחות בקרב האוכלוסיה היהודית. הקבוצה הבולטת בה ההסכמה פחותה היא בקרב הערבים, אולם גם בקרבם אין יותר מתנגדים מתומכים, ותמיכתם בדמוקרטיה דומה לזו של יהודים.
השורה התחתונה היא שהעם בישראל הוא ציבור דמוקרטי, עם הסכמה רחבה מאד על מדינה יהודית ודמוקרטית ועל מגילת העצמאות. בל נטעה לחשוב אחרת על פי הסתכלות על הפוליטיקאים: נבחרי הציבור שלנו בכנסת ובממשלה אינם מייצגים אותנו בשאלה קרדינלית זו. העם הוא הריבון בדמוקרטיה, והוא אומר את דברו באופן ברור: דמוקרטיה.
מיכל שמיר
פרופסור אמריטוס, ביה"ס למדע המדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, אוניברסיטת תל-אביב
נספח נתונים
להלן נתונים עדכניים ממקורות שונים המדגימים את הדמוקרטיוּת של הישראלים.
"רוצים דמוקרטית, וגם יהודית" דו"ח המכון למדיניות העם היהודי, מרץ 2023 https://jppi.org.il/he/%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-2023/ )
על פי הדו"ח, 66% מהיהודים אמרו שחשוב להם מאד שישראל תהיה מדינה יהודית ו-88% שתהיה מדינה דמוקרטית. עוד 27% אמרו שחשוב להם במידת מה שישראל תהיה מדינה יהודית ו-10% שתהיה מדינה דמוקרטית. כלומר שני המרכיבים חשובים ליותר מ-90%. בקרב ערבים (כפי שניתן לצפות) אמרו רק 9% שהם תומכים בזה שישראל תהיה מדינה יהודית (עוד 35% אמרו שלא אכפת להם אם ישראל תהיה או לא תהיה מדינה יהודית). 84% אמרו שחשוב להם מאד שישראל מדינה דמוקרטית (ועוד 4% אמרו שזה חשוב להם במידת מה).
במחקר נכללו 5 משפטים מתוך מגילת העצמאות: זוהי הזכות הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית; מדינת ישראל תהיה מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; אנו קוראים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה. בסקר לא צוין כי המשפטים הם מתוך המגילה, אלא כי "נכתבו על החזון של מדינת ישראל". אחוזי ההסכמה נעו בקרב נשאלים יהודים בין 87-97%. שיעור ההסכמה בכל הקבוצות בחתך של זהות פוליטית ודתית אינו נופל מ-70% אף לא באחד מהמקרים. בקרב משיבים ערבים מידת ההסכמה הייתה בשיעור של כ-50% (על 4 המשפטים הראשונים, לא הוצג להם המשפט החמישי), והחוקרים מציינים שהם "משערים כי רבים מהם לא התייחסו לאמירות כאל חזון אלא כאל בוחן מציאות" (17).
במחקר נשאלו המרואיינים "כשאתה אומר מדינה דמוקרטית למה בעיקר אתה מתכוון?". 16% מהמרואיינים היהודים בחרו בתשובה "מדינה שיש בה בחירות חופשיות וזכות הצבעה", 2% "מדינה שיש בה ערכי סובלנות ושמירת זכויות אדם", ו- 80% בחרו ב"גם זה וגם זה". הנתונים המקבילים בקרב המרואיינים הערבים הם 12%, 14%, ו-69%. כלומר רוב מאסיבי בציבור הישראלי מבין דמוקרטיה כצרוף של שני המרכיבים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. בקרב יהודים חילונים (וכנראה גם תומכי שמאל [לא מוצג בדו"ח]) יש אמנם רוב גדול בהרבה הרואה דמוקרטיה כמורכבת משני המרכיבים מאשר בקרב מיהודים דתיים ותומכי ימין, אך גם בקרבם רוב של כ-60% מבין כך דמוקרטיה.
מחקר הבחירות הישראלי (https://socsci4.tau.ac.il/mu2/ines/)
במחקר הבחירות הישראלי (INES 2020) נשאלה שאלה פתוחה בה התבקשו הנשאלים להגדיר במילה או שתיים מהי דמוקרטיה. יותר ממחצית מהנשאלים התייחסו לערכים הדמוקרטים הליברלים הבסיסיים: 24% דיברו במונחי חירות וחופש הביטוי, עוד 10% דיברו על פלורליזם וזכויות אדם, אזרח ומיעוטים, ו-19% אמרו שיוויון. 12% דיברו על ריבונות העם, ייצוג ועקרון שלטון הרוב, ו-14% סיפקו תשובות מוסדיות כמו הפרדת רשויות וחוקה.
במחקר הבחירות (2022 INES) הסכימו 81% עם הטענה כי המדינה צריכה להבטיח שיוויון זכויות חברתי ופוליטי מלא לכל האזרחים בלי הבדל דת גזע ומין. 84% הסכימו עם האמירה שהם מרגישים מחויבים למשטר הדמוקרטי בישראל גם אם יש תקופות שבהן ההחלטות לא מוצאות חן בעיניהם.
המכון לחירות ואחריות, אוניברסיטת רייכמן https://www.runi.ac.il/research-institutes/government/libres)/)
בסקר שנערך בחודש מרץ 2023 נשאל מדגם של 1,558 ישראלים ביחס לקידום חוקה הנשענת על עקרונות מגילת העצמאות. כשני שליש תמכו בכך (לעומת 15% שלא הסכימו). יתר על כן, ישנה הסכמה גורפת לכך בקרב תומכי ימין, מרכז ושמאל (60%, 71% ו-65% בהתאמה). יש רוב גדול התומך בכך בקרב יהודים חילונים, מסורתים ודתיים-לאומיים (77%, 72% ו-65%), ובקרב חרדים 47% תומכים (מול 19% מתנגדים). סה"כ 70% מהיהודים תומכים בחוקה המעוגנת בעקרונות מגילת העצמאות. בקרב ערבים 34% הסכימו מול 29% שהתנגדו ו-38% שלא ענו.
נתונים לאורך זמן על דעת הקהל על הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית ניתן למצוא באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה https://www.idi.org.il/. לנתוני סקר יולי 2023 ר' https://www.idi.org.il/articles/50443.
לקריאת המאמר המלא >>
コメント