top of page
  • חן מועלם וד"ר אילנה שפייזמן - אוניברסיטת רייכמן

60 ימים של חסד: מה עושות ממשלות בחודשיים הראשונים לתפקידן?

מאת: חן מועלם וד"ר אילנה שפייזמן - אונ' רייכמן | סדר יום פוליטי


לקריאת המאמר המלא >>

זה לא עובד. ניתוח החלטות ממשלה
.pdf
Download PDF • 1.59MB

הממשלה ה-37 מכהנת כבר חודשיים וזה זמן טוב להסתכל מה הממשלה עשתה בחודשיים האלו ובאיזו מידה, אם בכלל, היא שונה מהממשלות שקדמו לה. דרך טובה לבחון זאת זה להסתכל על העשיה הממשלתית דרך אחד הכלים החשובים של הממשלה לקידום מדיניות – החלטות ממשלה.


כאשר ממשלה נבחרת, הבוחרים מצפים שהממשלה תקדם את סדר יומה כפי שהיא התחייבה בקמפיין הבחירות, ועל פי המחוייבות שלה לכלל האזרחים להתמודד עם בעיות מדיניות גם אם היא אינה אחראית על היווצרותן ולא התייחסה אליהן בקמפיין הבחירות. אנו האזרחים מצפים מהממשלה כי תעסוק בענייני יוקר מחיה, עומס בכבישים, ביטחון אישי, חינוך ורווחה ועוד.

אחד הכלים שעומדים לרשות הממשלות בישראל לקידום מדיניות הוא החלטות ממשלה. החלטות ממשלה מתקבלות בישיבת הממשלה השבועית המתקיימת כל יום ראשון. ההחלטות הללו כוללות החלטות על הצעות חוק שהממשלה רוצה לקדם, מינויים, תוכניות מדיניות, שינויים תקציבים ועוד. בישראל, אין הנחיה לגבי אילו נושאים צריכים להגיע לשולחן הממשלה ואילו יכולים להיות מטופלים ברמת המשרד. שר שרוצה לקדם נושא מסוים בהחלטת ממשלה מגיש את בקשתו לאישור דרך מזכירות הממשלה, ובמידה ובקשתו מתקבלת ההחלטה נכנסת לסדר היום של ישיבת הממשלה. החלטות ממשלה מתקבלות באופן קולקטיבי על ידי רוב השרים המשתתפים בישיבה. בכל שנה מתקבלות כ- 400 החלטות שונות. בחינה של החלטות הממשלה מאפשרת לנו לראות את סדר היום של הממשלה ואת מידת פעלתנותה.


פעמים רבות אומרים כי הממשלה צריכה להוכיח את עצמה בחודשים הראשונים לקיומה. לכן כדי לבדוק אלו ממשלות היו פעילות יותר בדקנו את היקף הפעילות וסוג הפעילות של ארבע ממשלות ישראל בחודשיים הראשונים לכהונתן: ממשלת נתניהו ה 34 שהוקמה ב 2015, ממשלת נתניהו-גנץ ה -35 שהוקמה ב 2020, ממשלת בנט-לפיד ה-36 שהוקמה ב 2021 וממשלת נתניהו ה 37 שהוקמה ב 2022.

בתרשים 1 ניתן לראות את היקף הפעילות של הממשלה מבחינת סך כל ההחלטות שהיא קיבלה בחודשיים הראשונים לכהונתה.


תרשים 1: כמות החלטות הממשלה בחודשיים הראשונים


במבט כללי על החלטות הממשלה שהתקבלו בממשלות אלו ניתן לראות כי הממשלה ה- 36 קיבלה מספר גבוה יותר של החלטות ממשלה בחודשיים הראשונים- 288 החלטות, ואילו הממשלה ה- 37 קיבלה את המספר הנמוך ביותר של החלטות ממשלה- 118 החלטות. כזכור, הממשלה ה- 36 כונתה "ממשלת השינוי" וככל הנראה הרצון של חברי הממשלה החדשה להוכיח את עצמם ולקבוע עובדות בשטח גרמו לכך שקיבלו מספר רב יותר החלטות ממשלה, ובעיקר בתחילת הדרך, כדי לקדם את השינוי אותו רצו להשיג. גם ממשלת גנץ-נתניהו (35) קיבלה הרבה החלטות בהשוואה לשתי ממשלות נתניהו האחרות. זאת על הקושי המובנה שהיה לממשלה זו בהיותה ממשלת חליפין עם שותפים שרמת האמון ביניהם נמוכה מאוד.


ראיה נוספת לכך שהממשלה הנוכחית טרם החלה לעבוד ניתן לראות גם בחיתוך של החלטות הממשלה לפי הסוג שלהן. כאשר ממשלה מתחילה את עבודתה היא בונה את היסודות הבסיסיים שלה אשר יסייעו לה בהמשך במימוש המדיניות. יסודות אלו כוללים הקמת משרדים חדשים או ביטול קיימים, מינוי שרים, סגנים ומנכ"לים, הקמת גופים ממשלתיים והקמת ועדות שרים העוסקות בנושאים שונים ובכך מסייעות לממשלה בעבודתה. החלטות אלו הן החלטות תשתית ולכן אך טבעי שרוב ההחלטות הראשונות של ממשלה חדשה יהיו החלטות מסוג זה. גם כאן, נראה שהממשלה ה-37 הינה יוצאת דופן שכן גם בתום חודשיים לכהונתה מרבית ההחלטות שלה הן החלטות תשתית. על פי ההשוואה בתרשים 2, נראה שהממשלה ה- 36 קיבלה את המספר המועט ביותר של החלטות תשתית ביחס לכמות ההחלטות הכוללת. פחות מ-18% מההחלטות שהתקבלו בחודשיים הראשונים לממשלה היו החלטות בהן נקבעו חלוקת המשרדים, מונו שרים ומנכ"לים ונקבעו חלוקת התקנים בממשלה, לעומת הממשלה ה- 37, שעדיין בתחילת דרכה אך כמעט מחצית מההחלטות שהתקבלו עד כה הן החלטות תשתית, המספר עומד על 41%. החלטות תשתית הן אמנם חיוניות לעבודת הממשלה אך לצד זאת מצופה מהממשלה כי לאחר הנחת היסודות היא תחל את עבודתה השוטפת. לאחר חודשיים של כהונה ניתן לומר כי בהשוואה לממשלות קודמות, הממשלה ה-37 טרם החלה לעבוד הלכה למעשה.


תרשים 2: החלטות תשתית מול החלטות אחרות


גם כאשר בוחנים את ההחלטות השוטפות נראה שהממשלה הנוכחית טרם החלה בעבודתה. את ההחלטות השוטפות של הממשלה אפשר לחלק לשני סוגים מרכזיים: החלטות פרוצדוראליות בהן מאשררים הסכמים בינלאומיים, מחליטים על מינויים ומאשרים נסיעות שרים, והחלטות מהותיות העוסקות בעניינים השוטפים הנמצאים על סדר היום של הממשלה. בהחלטות אלו מתווים מדיניות, מציבים יעדים, מגבשים תוכניות, מקימים ועדות, מטילים אחריויות על משרדי הממשלה וגופים שונים ועוד. בהחלטות אלו ניתן לראות כיצד הממשלה מביאה לידי ביטוי את המדיניות אותה היא מבקשת לבצע במהלך כהונתה ומקדמת את הדברים החשובים לה. בהחלטות מסוג אלו יאושרו תוכניות תמ"א, יקבעו איזורי עדיפות לאומית ויקודמו תוכניות חומש. בהשוואה לממשלות הקודמות, גם מבין ההחלטות השוטפות של הממשלה הנוכחית, עיקרן בהחלטות פרוצדורליות, ומיעוטן עוסק במהות. רק 16% מההחלטות הן החלטות מהות. זאת בהשוואה ל 50% בממשלה ה 36.


אחידות אידיאולוגית בתוך הממשלה אמורה לסייע לממשלה לעבוד ולקדם את סדר יומה. אבל הנתונים המוצגים מעלה מראים, שדווקא ממשלות שהיו פחות אחידות אידאולוגיית כמו ממשלת השינוי או ממשלת גנץ נתניהו הצליחו להיות פעילות הרבה יותר. ניתן לומר כי לאחר חודשיים של כהונה, ובהשוואה לממשלות שקדמו לה, הממשלה הנוכחית, ממשלת "ימין מלא" מתקשה לעבור מבניית התשתית לעשייה. בעיות מדיניות אינן נשארות סטטיות. ללא טיפול הן הולכות ומחמירות. ההשלכה של אי העשיה של הממשלה הנוכחית היא שנושאים רבים אינם מקבלים את תשומת הלב השלטונית המגיעה להם, ואת המחיר כמובן ישלמו כלל האזרחים.


ד"ר אילנה שפייזמן מרצה במחלקה למדעי המדינה אוניברסיטת בר אילן


חן מועלם - מסטרנטית בפרויקט סדר יום פוליטי בישראל, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר אילן



לקריאת המאמר המלא >>

זה לא עובד. ניתוח החלטות ממשלה
.pdf
Download PDF • 1.59MB





1 Comment


Ishay Frenkel
Ishay Frenkel
Aug 14, 2023

אין קשר בין הטקסט לגרפים…

Like

מאמרים נוספים:

bottom of page