שלוש שנים של נסיגה דמוקרטית
- פורום מדעני.ות מדינה למען הדמוקרטיה הישראלית
- 1 בינו׳
- זמן קריאה 1 דקות
מאת: מדעני.ות המדינה למען הדמוקרטיה הישראלית
לקריאת המאמר המלא >>
1 בינואר 2026
ב-4 ינואר 2023 הכריז יריב לוין על רפורמה במערכת המשפט, שתכליתה הגדלת כוחה של הממשלה והגבלת כוחו של בית המשפט העליון.
במהלך שלוש השנים שחלפו מאז, קידמה הממשלה מהלכים נרחבים שנועדו לפגוע בכל היבטיה של הדמוקרטיה הליברלית בישראל: מערכת משפט עצמאית, זכויות אדם ואזרח, חופש דת, מינהל ציבורי תקין, תקשורת חופשית, חינוך ממלכתי ובחירות הוגנות.
המספרים של החקיקה האנטי דמוקרטית מספרים את סיפור הנסיגה של הדמוקרטיה הישראלית ב-3 השנים האחרונות:
453 הצעות חוק אנטי דמוקרטיות מטעם הממשלה וחברי הכנסת שלה הונחו על שולחן הכנסת לאורך התקופה הזו.
275 מתוכן הונחו ב- 2023.
139 הצעות חוק הונחו, קודמו והפכו לחוקים במהלך שנת 2025.
10% מהצעות החוק שהונחו ב-3 השנים האחרונות עברו את כל שלבי החקיקה ונכנסו לספר החוקים של ישראל. ביניהן, שינוי הועדה לבחירת שופטים (כ/947) חוק החמץ (פ/138/25) פגיעה בלשכת עורכי הדין (פ/3787/25) והגדלת סמכויות בתי הדין הרבניים בגירושין (מ/1626).
החקיקה קידמה את הנסיגה הדמוקרטית בישראל על כל היבטיה:
137 הצעות חוק פוגעות בעצמאות מערכת המשפט, וכוללות בין היתר את פסקת ההתגברות, ביטול היעוץ המשפטי לממשלה, מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון והגבלת זכות העמידה בפני בית המשפט העליון.
145 הצעות חוק פוגעות בזכויות האדם והאזרח בישראל: זכות ההפגנה והשביתה, זכות ההתאגדות בעמותות אזרחיות, חופש הביטוי והזכות לפרטיות. רבות מהצעות חוק דרקוניות אלה הוגשו וקודמו בחסות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה.
כך, למשל, הצעת חוק מ/1910 שעברה בסוף דצמבר 2025 הופכת הוראת שעה זמנית שנועדה לאפשר לצה"ל והשב"כ לחדור למחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת בעת המלחמה, לחוק קבוע שאינו תלוי במלחמה.
59 הצעות חוק פוגעות בחופש הדת בישראל. ביניהן, הצעות חוק להגדלת סמכויות בתי הדין הרבניים (פ/1178/25), הפרדה מגדרית באתרי טבע (פ/1551/25) ובחופי רחצה
(פ/1498/25), חוק יסוד: לימוד תורה (פ/1540/25) שמשווה לימוד תורה לשירות צבאי וביטול סעיף הנכד בחוק השבות (פ/3171/25). הצעות אלה מבטאות את המדיניות הממשלתית. כך, למשל, הצעת חוק שמחייבת לימודי היסטוריה ומורשת ישראל בבית הספר היסודי (פ/2957/25) לא חוקקה, אך המדיניות מיושמת בימים אלה הלכה למעשה על ידי משרד החינוך.
33 הצעות חוק פוגעות במינהל הציבורי התקין ומקדמות פוליטיזציה שלו. למשל, הצעת חוק פ/3734/25 מאפשרת גם לחברים במוסדות מפלגתיים כמו חברי מרכז מפלגה לשמש כדירקטורים בחברות ממשלתיות. או הצעת חוק פ/1521/25 שכבר נמצאת בהכנה לקריאה שניה ושלישית, אשר מייצרת פיקוח פוליטי על הרגולציה.
22 הצעות חוק נועדו לפגוע בתקשורת החופשית בישראל.
גם כאן החקיקה היא ביטוי למדיניות ממשלתית רחבה יותר. כך, למשל, 6 הצעות חוק עוסקות בסגירת גלי צה"ל -מהלך אשר מתוכנן לצאת לפועל על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ במרץ 2026. בנוסף, עומדות הצעות חוק לסגירה של תאגיד השידור הציבורי (פ/176/25) פגיעה תקציבית
בו (פ/4736/25) והשתלטות פוליטית עליו (פ/5389/25) והצעת חוק מ/1898 כבר נמצאת בהכנה לקריאה שניה ושלישית, אשר מחליפה את מועצת הכבלים והלוויין בשליטה פוליטית ממשלתית, בדומה למהלך שעשה ויקטור אורבן בהונגריה.
24 הצעות חוק פוגעות בחינוך הממלכתי בישראל - פוליטיזציה של המועצה להשכלה גבוהה (פ/6165/25) פיטורי מרצים והרחקת סטודנטים (פ/4881/25) ופוליטיזציה של הספריה הלאומית (פ/2812/25).
לבסוף, 33 הצעות חוק נועדו לפגוע בהוגנות וחופשיות הבחירות בישראל באמצעות צמצום החופש לבחור ולהיבחר (פ/5358/25 ו- פ/6104/25 לדוגמא), הגבלת מנגנון התפזרות הכנסת (פ/1408/25), מינוי פוליטי של יו"ר ועדת הבחירות (פ/765/25) וביטול יום השבתון בבחירות (פ/328/25).
לאורך שלוש השנים האחרונות, תוך כדי אסון, מלחמה ואובדן, עמדו אזרחי ישראל וארגוני החברה האזרחית כחומה בצורה כנגד מהלכיה של הקואליציה לרכז את הכוח בידיה ולפגוע בדמוקרטיה הישראלית. התנגדות זו האטה, בלמה ועצרה רבים מהמהלכים.
בשנה הקרובה עתידות להתקיים בחירות בישראל. ככל שיהיו אלה בחירות הוגנות וחופשיות, הן יהיו בחירות על דמותה של ישראל - ועל הדמוקרטיה שלה.
למאגר החקיקה המלא והמתעדכן של פורום מדעני.ות המדינה למען הדמוקרטיה, לחצו כאן.
לקריאת המאמר המלא >>