הצהרת האגודה הישראלית למדע המדינה על הדרדרות הדמוקרטיה
- פרופ' אסנת עקירב - המכללה האקדמית גליל מערבי
- 10 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: לפני יומיים
מאת: פרופ' אסנת עקירב - המכללה האקדמית גליל מערבי
לקריאת המאמר המלא >>
10 באפריל 2025
בשנים האחרונות עוברת הדמוקרטיה הישראלית טלטלה קשה. מהלכים פוליטיים וחקיקתיים
משמעותיים מערערים את יסודות השיטה הדמוקרטית, ומעמידים בספק את יכולתה של ישראל לשמר את ערכיה הבסיסיים כמדינה דמוקרטית. אנחנו בעיצומו של המשבר הפוליטי, הערכי והמוסדי החמור ביותר של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל מאז הקמתה.
כמדעני ומדעניות מדינה מכל מוסדות המחקר וההוראה בישראל אנו מביעים דאגה עמוקה וחשש כבד באשר למצבה ולעתידה של הדמוקרטיה הישראלית. אנו מודאגים מהשינויים התכופים בחוקי היסוד, שנעשים בעשור האחרון על ידי פוליטיקאים ומפלגות מכל גווני הקשת הפוליטית, לצרכים פוליטיים מיידיים וללא הסכמות רחבות. התנהלות זו משקפת את הקיטוב ואת חוסר האמון בחברה הישראלית ואף מחריפה אותם. כתוצאה מכך נשחקת היכולת לבסס לגיטימציה להכרעות פוליטיות ולהגיע להסכמות פוליטיות.
על פי נתונים שנאספו על ידי פורום מדעני.ות מדינה למען הדמוקרטיה, מאז השבעת הכנסת הנוכחית, קודמו 392 הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות. במושב האחרון של הכנסת שהתחיל בסוף אוקטובר 2024 והסתיים בתחילת אפריל 2025 בלבד הונחו וקודמו 113 הצעות חוק, מתוכן 10 עברו קריאה שנייה ושלישית ונכנסו לספר החוקים של ישראל. מדובר במהלך מכוון ושיטתי לפגוע ולמוטט את המוסדות הדמוקרטיים.
על פי מדד V-DEM , ישראל ירדה מהגדרתה כדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה אלקטורלית – שלב אחד בלבד לפני הגדרה של אוטוקרטיה אלקטורלית, כפי שנראה במדינות שחוות נסיגת דמוקרטיה, כדוגמת הונגריה, הודו ותורכיה. מדובר במהלך שמטרתו איננה לשפר את המשילות אלא להקנות לממשלה כוח בלתי מוגבל. בניתוח שנערך על ידי פורום מדעני.ות למען הדמוקרטיה הישראלית עולה כי מימוש הצעות החוק מוביל את ישראל לנסיגה דמוקרטית . הממשלה הנוכחית עוסקת בהרס המוסדות הדמוקרטים ומערכת האיזונים והבלמים.
אנו מודאגים גם משחיקת הנורמות של אחריותיות נבחרי ציבור והיחס שלהם לשלטון החוק, ומהפגיעה בעקרונות של שירות ציבורי ומקצועי. הממשלה ממשיכה במהלך השתלטות פוליטית על גופים שלטוניים ואזרחיים כגון המשטרה, המל"ל, נציב תלונות הציבור על שופטים ומבקר המדינה. ההידרדרות הדמוקרטית אינה נעצרת בתחום החקיקה. גם גופים נוספים כמו השב"כ, היועצת המשפטית לממשלה, האקדמיה, בג"ץ ובתי המשפט נמצאים תחת מתקפה. הרשות המבצעת מרוקנת מתוכן את מוסדות המדינה לטובת צבירת עוצמה נוספת ובלתי מרוסנת – מהלך שמאיים גם הוא על הגדרתה של ישראל כדמוקרטיה.
האתגר המונח לפתחנו הוא כיצד להסדיר את מערכות היחסים בין רשויות השלטון ובין גופים נבחרים וגופים לא נבחרים, תוך שימור הסמכות ויכולת הפעולה של המערכת. אתגר זה מתעצם לנוכח הקיטוב וחוסר האמון ההולכים וגוברים ועלולים לדרדר אף יותר את האמון הציבורי בשיטה הפוליטית ולפגוע במחויבות של האזרחים לערכים דמוקרטים וליברלים.
ההידרדרות במצב הדמוקרטי בישראל אינה עניין פוליטי גרידא, אלא איום ישיר על עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. זאת ועוד, שחיקת מוסדות המדינה, על רקע קיטוב וחוסר אמון, עלולים לערער את יכולת התפקוד של המדינה לקיים סדר יום ציבורי ומנהל תקינים. על הציבור הישראלי להכיר בחומרת המצב ולפעול להגנה על ערכי הדמוקרטיה, תוך הכרה באתגר הכרוך בשימור היכולת לקבל החלטות והכרעות בצורה משותפת, בטרם יהיה מאוחר מדיי.
בקריאה להחזרתם המהירה של החטופות והחטופים.
על החתום:
חברי.ות הועד המנהל של האגודה הישראלית למדע המדינה
ד"ר אביגור-אשל אמית, ד"ר איצקוביץ-מלכה רעות, פרופסור איש שלום פיקי, פרופסור אריאלי גל, מר גנאל יוסי, פרופסור הירש הפלר סיון, ד"ר זלמן אריאל, פרופסור יובל פני, פרופסור כוורי אמנון, ד"ר לוטמר כרמלה, פרופסור לוי-פאור דוד, ד"ר מילר-מור אטיאס רותם, ד"ר מנדלקרן רונן, פרופסור עקירב אסנת, פרופסור קאהן ניסר שרה, פרופסור קרמפף אריה, ד"ר קנולר אפרת, פרופסור שולצינר דורון, ד"ר שומר יעל, ד"ר שמיר עמרי, ד"ר שנקר דניאלה, ד"ר שפייזמן אילנה.
לקריאת המאמר המלא >>
תגובות