ניירות עמדה

מאת: פרופ׳ שרה קאהן-ניסר האוניברסיטה הפתוחה לקריאת המאמר המלא >> תקציר מסמך זה בוחן את השפעת הצעות החוק שהוגשו לכנסת במהלך מושב החורף על...

מאת: פרופ' אילת הראל - אונ' בן־גוריון לקריאת המאמר המלא >> "צריך להפסיק את אש הקיטוב לפני שהיא תכלה אותנו". כך הצהיר נשיא המדינה יצחק הרצוג בפברואר 2023, בדברים שאמר על התהליכים הפוליטיים העכשוויים בישראל. "אנחנו על סף קריסה חוקתית וחברתית", הוסיף הנשיא, ולפיכך הציע להגיע לפשרה בנוגע לרפורמה שממשלת ישראל מציעה לחולל במערכת המשפט ובמערכות ממשל נוספות, המכוּנה במונח הצבאי "בליץ חקיקתי". אכן, לתוכנית החקיקה שמקדמת הממשלה הנוכחית עלולות להיות השלכות כבדות משקל על החברה, על המשטר

מאת: ד"ר יעל שומר - אוניבסיטת תל אביב לקריאת המאמר המלא >> הרגע לפני ההצבעה המכריעה על נציגי הכנסת לועדה למינוי שופטים והדד ליין שנתנה...

רבים מן התומכים בשינויים המשטריים הנדונים כעת בישראל טוענים, כדבריו של בנימין נתניהו בנאומו מיום 23.3.23, כי "בכל הדמוקרטיות, לרבות בארה"ב, נבחרי הציבור הם אלה שבוחרים שופטים. כמעט אין לזה יוצאי מהכלל, בודדים. אז ארה"ב היא לא דמוקרטיה? ניו זילנד היא לא דמוקרטיה? קנדה היא לא דמוקרטיה?"

מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. זהו הקונצנזוס העמוק שמחבר בין חלקי החברה הישראלית מיום הקמתה ועד שנת ה-75 שלה. ואולם המרקם העדין הזה נפרם, ותחת הממשלה השישית של נתניהו נקרע ממש. הדמוקרטיה הישראלית, שהיא קונצנזוס בעם, בסכנה קיומית. ממשלה נבחרת כדי להוביל מדיניות. אבל הובלת שינוי כללי המשחק, ובעיקר הובלת שינוי משטרי דרך בליץ חקיקה וללא דיון מהותי ומשתף אינו לגיטימי במדינה דמוקרטית. שינוי משטרי במעמד צד אחד הוא אנטי-דמוקרטי ומוביל לריכוז כל הכוח והשררה בידי הממשלה והע