top of page
  • פרופ' אסנת עקירב - המכללה האקדמית גליל מערבי

משבר חוקתי כבר כאן זמן רב

מאת: פרופ' אסנת עקירב - המכללה האקדמית גליל מערבי


לקריאת המאמר המלא >>


משבר חוקתי כבר כאן זמן רב
.pdf
Download PDF • 310KB

כל מי שתוהה האם ייווצר משבר חוקתי בספטמבר, מפספס.ת את העובדה הבסיסית שמדינת ישראל כבר במשבר חוקתי מזדחל משנת 2018 עת חוקק חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי.


משבר חוקתי בהגדרה של מדע המדינה הוא מצב פוליטי בו יש מאבק בין רשויות השלטון לגבי הסמכויות שלהן על פי חוקת המדינה. הסיבות הנפוצות למשבר חוקתי הן: הממשלה מנסה לחוקק חוקים המנוגדים לחוקה, המוסדות הממשלתיים מפרים את החוקה, הממשלה אינה מוכנה לקבל החלטות בית המשפט הגבוה לצדק שלדעתה חורגות מסמכויות הפסיקה.


הדיון סביב המשבר החוקתי בספטמבר מתרכז בסיבה השלישית, אבל בישראל מאז ממשלת נתניהו הרביעית (2020-2015) מתקיים תהליך של משבר חוקתי זוחל.


למה זוחל? משום שבכל פעם יש אירוע אשר בו הממשלה מנסה לחוקק חוקים המנוגדים לחוקה (בהעדר חוקה הכוונה למגילת העצמאות ולחוקי היסוד) יש סערה סביב האירוע שדועכת עד לסערה הבאה. עד כה רק חלק מהציבור שם לב לסערות אלה והתריע שמדובר במשבר חוקתי.


במה בדיוק מדובר?

דוגמא ראשונה היא חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שנחקק בשנת 2018 על ידי ממשלת נתניהו הרביעית.


בעקרונות היסוד של החוק נכתב: כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. המרכיב של ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, כפי שהוא מופיע בחוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, נפקד.


במגילת העצמאות נכתב: מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. מרכיב השוויון ללא הבדל דת, גזע ומין נפקד אף הוא מחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי.


אמנם, למגילת העצמאות אין מעמד חוקתי, אבל חוקי היסוד השונים ופסיקות בגצ מתבססות על רוח מגילת העצמאות. שהרי אלה הדברים שנכתבו ונחתמו על ידי האבות והאמהות המייסדים.ות של המדינה.


דוגמא שניה היא החלטתו של נתניהו לאחר בחירות אפריל 2019 לא להחזיר את המנדט לנשיא המדינה ולאפשר למועמד אחר לנסות להרכיב ממשלה (כפי שכתוב בחוק יסוד: הממשלה סעיף 9א), נתניהו קידם את חוק פיזור הכנסת ושוב לאחר בחירות ספטמבר 2019 משלא עלה בידו להרכיב ממשלה, קידם שוב את חוק פיזור הכנסת. שני מהלכים עוקבים אלה הובילו את ישראל למערכת בחירות שלישית תוך שנה. יש כאן אי כיבוד של כללי המשחק שנגזרים מחוקי היסוד והתאמתם לרצונו ומטרתו של אדם אחד.


דוגמא שלישית היא תיקון מס' 9 לחוק יסוד: הממשלה (ממשלת חילופים) שנחקק בשנת 2020 לאפשר את הקמת ממשלת נתניהו (החמישית) – גנץ.

תיקון זה הינו תיקון חוקתי משטרי משמעותי שתחולתו מידית והוא התקבל ללא כל דיון מעמיק, מקצועי ורציני בגלל רצונו של נתניהו להישאר ראש ממשלה. בשינוי משטרי זה יש שני ראשי


ממשלה (מכהן וחלופי) מודל שלא קיים בעולם, משך זמן הממשלה צומצם לשלוש שנים (בניגוד למשך כהונת כנסת של ארבע שנים), מינוי שר נוסף במשרד ממשלתי מייצר בעיית משילות משמעותית.


התופעה של קושי להקים ממשלה ותיקו פוליטי היתה בעבר בישראל. בשנות השמונים היו שתי ממשלות בהן כיהנו ראשי ממשלות ברוטציה (1988-1984). שמיר ופרס לא ראו כל צורך לתקן את חוק יסוד: הממשלה. הסכם הרוטציה כובד (היו לא מעט חשדות משני צדי המתרס, אבל כללי המשחק כובדו ולא נעשה עיוות של חוקי היסוד).


דוגמא רביעית היא ההחרמה השיטתית של האופוזיציה את כל פעילות הכנסת במהלך הכנסת ה-24 (נתניהו אז ראש האופוזיציה). במסגרת ההחרמה ארבע ועדות של הכנסת לא הוקמו כלל: ועדת העלייה והקליטה, הוועדה לביקורת המדינה, ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת האתיקה. בנוסף, מרבית חברי.ות האופוזיציה החרימו את הועדות שכן הוקמו ולא השתתפו בדיונים בכלל.


בעבר היו נורמות התנהגות שכובדו מצד הקואליציה וגם מצד האופוזיציה מתוך ידיעה שבעתיד הגלגל יתהפך והקואליציה תהפוך לאופוזיציה וההפך.


תפיסת העולם "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?" שנאמרה כבר בשנת 2016 על ידי שרת התרבות (אז) מירי רגב בדיון בוועדת השרים לחקיקה בדיון על הצעת החוק לדחיית שידורי התאגיד, במהותה חלק ממשבר חוקתי מזדחל שאנחנו נמצאים בעיצומו, כבר זמן רב.

אין ספק שהסוגיה האם הממשלה תכבד או לא תכבד את פסיקת בגצ, היא חלק ממשבר חוקתי, אבל היא בהחלט לא תחילתו של משבר חוקתי היא עוד נדבך שאין לדעת מה סופו.



לקריאת המאמר המלא >>


משבר חוקתי כבר כאן זמן רב
.pdf
Download PDF • 310KB







Comments


מאמרים נוספים:

bottom of page