top of page
  • דר' אילנה שפייזמן

ההסכמים הקואליציוניים מנסים לסמא את עיני הציבור

מאת: ד"ר אילנה שפייזמן


לקריאת המאמר המלא >>

ההסכמים הקואליציונים של הממשלה הנוכחית
.pdf
הורידו את PDF • 228KB

להסכמים קואליציוניים אמנם אין תוקף משפטי, אבל אין זה אומר שהם לא מחייבים. הסכמים קואליציוניים נחשבים כמחייבים מאוד את השותפות הקואליציוניות. מפלגות הקואליציה חייבות לתמוך ביוזמות של השותפות האחרות אם היוזמות הללו היו כללות בהסכמים הקואליציוניים. הפרה של הסכמים קואליציוניים נתפסת בשדה הפוליטי כחמורה מאוד. יתרה מזאת, נושאים המופיעים בהסכמים קואליציוניים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מחוקקים או לעבור בהחלטת ממשלה. במיוחד הדבר נכון כאשר הסעיפים הם קונקרטיים, כלומר כאלו המציינים צעדי מדיניות ספציפיים שיש לעשות על מנת לקדם את הסוגייה. לאור זאת ישנה חשיבות רבה לאלו נושאים מופיעים בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנכנסת ועד כמה הסעיפים הללו קונקרטיים.


לרוב השותפות הקואליציוניות מכניסות להסכמים הקואליציוניים סעיפים שנויים במחלוקת, על מנת לקבוע מסמרות עוד לפני שהממשלה תתחיל לעבוד, או סעיפים קונצנזואליים שחשובים מאוד לציבור הבוחרים של המפלגה, על מנת לסמן למצביעים שהמפלגה פועלת בשמם. ההסכמים הנוכחיים כוללים נושאים מסוג זה אבל בהשוואה להסכמים של שנים קודמות הם ארוכים הרבה יותר. באופן מפתיע הסיבה לאורך המופרז של ההסכמים היא ריבוי סעיפים שלא ברור מדוע הוכנסו להסכם. לדוגמא סעיפים בנושא תרבות וספורט המתייחסים להקמת מגרשי ספורט או בתי ספר למוזיקה. אלו נושאים שאין עליהם מחלוקת וגם אין קהל בוחרים קונקרטי שהם רלוונטיים עבורו אז לשם מה הם הוכנסו להסכם? אחת האפשרויות היא שהם הוכנסו להסכם על מנת לאזן אותו, להפוך אותו למתון יותר ממה שהוא ובמידה מסויימת לסמא את הקוראים או להסית את תשומת ליבם לסעיפים החשובים ביותר כמו לדוגמא: ביטול סעיף ההסתה לגזענות, שינוי חוק למניעת אפלייה, מתן סמכויות לשב"כ לעסוק בפשיעה בחברה הערבית, אי צרוף ישראל לאמנת איסטנבול העוסקת במאבק באלימות כלפי נשים, ביטול סעיף הנכד וכמובן נספח החינוך של ההסכמים הקואליציוניים עם ש"ס ואגודת ישראל המגדיל בצורה משמעותית מאוד את התקצוב למוסדות הפטור ולמוסדות המוכר שאינו רשמי.

סעיף נוסף שמתחבא בהסכם הוא הסעיף שאומר שראש הממשלה יהיה יו"ר כל ועדות השרים. סעיף זה נועד על מנת להרגיע את החוששים מהקיצוניות של הממשלה, שכן הוא אומר שראש הממשלה יהיה המבוגר האחראי. אבל כל בר דעת מבין שראש הממשלה אינו יכול להיות נוכח בכל הישיבות של כל ועדות השרים, ולכן את סדר היום של ועדות השרים יקבעו ממלאי מקום היושב ראש. כך בפועל מי שיהיה אחראי על ההחלטות המתקבלות בוועדות השרים למיניהן יהיו ראשי סיעות הקואליציה.


לבסוף, כמו שהבטיחו ראשי סיעות הקואליציה, כל הרפורמות של הממשלה היוצאת יבוטלו. אלו כוללת את רפורמת הכשרות, הרפורמה בחקלאות, מס הסוכר והמס על הכלים החד פעמיים. הממשלה אפילו מבטיחה לבטל דברים שלא קרו כמו הוצאת הלימודים ההומניים מבתי הספר התיכוניים. לצד זאת הממשלה מבטיחה לקדם דברים לטובת כלל הציבור כגון החוק ממדים ללימודים, חוק המטרו ופטור מויזה לארצות הברית. כל אותם הדברים שרק לפני מספר חודשים הקואליציה הנכנסת שהייתה באופוזיציה הפילה. נשאלת השאלה מדוע היה צריך לעכב את כל הפרויקטים החשובים הללו במשך כל כך הרבה זמן אם גם הממשלה הנוכחית סבורה שהם מיטיבים עם אזרחי ישראל. הציניות הזו של הממשלה הנכנסת באה לידי ביטוי בצורה החריפה ביותר בסעיף האחרון בהסכם הקואליציוני עם ש"ס שאומר "יוקם מרכז הנצחה להרוגי אסון מרון".


ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית שונים מההסכמים של ממשלות קודמות.

זאת בעיקר בגלל הדגש הגדול שהם שמים לנושא של זהות יהודית (תרבות). אם כמות הסעיפים יכולה להוות מדד למידת החשיבות שנותנים לנושא הרי שניתן לראות כי בכל המפלגות סוגיות החינוך והתרבות מקבלות את הדגש הרב ביותר כמו שניתן לראות בתרשים 1. זאת בשונה מהסכמים קודמים שם סוגיות של כלכלה או דיור קיבלו את תשומת הלב המרכזית כפי שניתן לראות בתרשים 2 .


תרשים 1: נושאי המדיניות בהסכמים הקואליציוניים בממשלה ה -37 (הנוכחית)



תרשים 2: נושאי המדיניות בהסכמים קואליציוניים בממשלות קודמות




סעיפים רבים בהסכמים של הממשלה הנוכחית כבר יושמו או נמצאים בתהליך יישום. כך לדוגמא החוק שעבר הקובע כי אונס על רקע לאומני יחשב כחמור יותר מאונס רגיל נמצא בהסכם עם עוצמה יהודית, חוק איסור הכנסת חמץ לבתי חולים נמצא בהסכם הקואליציוני עם סיעות החרדיות, חוק יסוד לימוד תורה שהונח על שולחן הכנסת נמצא בכל ההסכמים, הקמת רשות לזהות יהודית נמצא בהסכם עם אבי מעוז ממפלגת נעם, והתקציבים הגדולים שקיבלו המפלגות החרדיות לחינוך החרדי גם כן נמצאים בהסכם. למעשה כמעט כל דבר קטן (קביעת יום זיכרון ממלכתי בכל בתי הספר לרב עובדיה) או גדול (הקמת משמר לאומי) נמצאים בהסכם הקואליציוני. מכאן אם רוצים להבין לאן הממשלה הולכת ומה החקיקה שעומדת לעבור בהמשך, או אלו כספים הולכים לעבור אז ניתן להסתכל בהסכם הקואליציוני.


בסוגיות של דת ומדינה ישנם סעיפים מרכזיים שיש בהם פגיעה של ממש בזכויות בעיקר של נשים. כך לדוגמא, סעיף איסור אפליה, הסעיף שמגדיל את הסמכויות של בתי הדין הרבניים שכבר נמצא בתהליך החקיקה, והרחבת ההפרדה המגדרית במקומות שונים.


החקיקה הנוכחית לגבי רבני ערים גם כן נמצאת בחלקה בהסכמים הקואליציוניים שכן חלק גדול מההסכמים מדבר על הגדלת תקנים, משכורות ותנאים לרבנים עובדי הרבנות הראשית.

לסיכום, קריאה בהסכמים הקואליציוניים מראה כי הממשלה לא מתכננת הפתעות, שכן הכל כבר גלוי וידוע ובעיקר חתום. יחד עם זאת, הסעיף המדבר על הרפורמה המשפטית הוא סעיף יחסית כללי ומדבר על שינויים ביחסים בין רשויות מבלי לציין מהו השינוי המוצע. למרות כלליותו כתוב במפורש שסעיף זה יקודם לפני כל סעיף אחר וכל חברי הקואליציה יתמכו בו. דבר זה מסביר את הקדימות שניתנה לנושא זה על פני כל נושא אחר.


לקריאת המאמר המלא >>

ההסכמים הקואליציונים של הממשלה הנוכחית
.pdf
הורידו את PDF • 228KB





Comments


מאמרים נוספים:

bottom of page